הרב אברהם בלס  ד סיוון, תשפג24/05/2023


לעניינו אם המושג שלום בתלמוד הבבלי הוא אי לוחמה – סור מרע, הרי שבירושלמי מדובר במושג חיובי – עשה טוב

המושג שלום מה עניינו?
בתלמוד הבבלי ניתן להבין מפשט הסוגיות ששלום פירושו אי מלחמה, שכן יאשיהו המלך עשה חשבון שכבר כתוב ונתתי שלום בארץ, ושם הכוונה היא שלא תעבור חרב של מלחמה. אם כן מה פירוש הפסוק וחרב לא תעבור בארצכם, על כורחך מדובר בחרב של שלום. ואכן יאשיהו יצא כדי לחסום את דרכו של מלך מצרים שלא יצא כנגדו למלחמה והוא מת כתוצאה מכך.

לעומת זאת ודבר זה ממש למדנו בדף היומי של מסכת סוטה שרק לאחרונה סיימנו

שברגע שישנה תופעה של מתירנות מינית הרי לא נוהג דין סוטה, שהרי מסתבר שדין סוטה כעין הרתעה כלפי נשות ישראל.
בתלמוד הירושלמי (במסכת סוטה פרק ט, הלכה ט) כאשר מדברים על העיקרון הזה מנגידים בין מתירנות מינית לבין שלום. משמע שהביטוי שלום יש לו משמעות חיובית, שבמקרה שלנו הוא כולל את המושג צניעות. כמובן שהדברים רחבים יותר (ומושג זה כולל הרבה יותר ודומה שכבר כתבנו על כך בעבר)) אולם לעניינו אם המושג שלום בתלמוד הבבלי הוא אי לוחמה – סור מרע, הרי שבירושלמי מדובר במושג חיובי – עשה טוב. וכמו שכבר כתבנו בעבר הדברים נכונים גם לגבי הנושא של אהבת הרע. בתלמוד הבבלי מצוות אהבת הרע היא סור מרע, ואילו לדעת הירושלמי מדובר בעשה טוב – הקמת חברת מופת.